רשימת רכיבים ארוכה ומסובכת ראיתן בוודאי לא פעם על גבי תכשירי קוסמטיקה שאתן משתמשות בהם. מדובר במעין "מתכון" של אותו תכשיר, אך האם ניתן לדעת אם ה"מתכון" הוא לצלי או עוגה?
התייעצנו עם ד"ר מרינה לנדאו, דרמטולוגית בכירה ומומחית עולמית בתחום הצערת העור, שהשיקה לאחרונה את מותג הדרמו-קוסמטיקה MAHUT, כדי מטרה לעודד צרכנות מושכלת, מתוך הבנת המהות האמיתית שמציע תכשיר לטיפוח העור.
לכל יצרן ״מתכון סודי״, ולכן לא תמצאו את הריכוז המדויק של כל רכיב בפורמולה. הרכיבים מופיעים לפי הכמות היחסית שלהם ב״מתכון״: הרכיבים שבתחילת הרשימה הם אלה אשר נמצאים בריכוז הגבוה ביותר בפורמולה, ומשם הריכוזים בסדר יורד.
AQUA
אז מה מוביל את הרשימה ברוב המקרים? ניחשתם נכון – מים. חומרי גלם בתוצרתם המקורית יכולים להיות אבקות או גבישים, וכדי להפוך חומר שכזה לקרם נמרח יש להוסיף להם נוזל נייטרלי – דוגמת מים. לעיתים, ניתן למצוא תכשירים שבהם "הוחלפו" המים בנוזל נייטרלי אחר, שהוא בעל תכונות מועילות לעור – דוגמת תמצית אלוורה.
PARFUM
כשמו כן הוא – מבשם מלאכותי, או בשמו ה"נקי" – תוסף ריח. לעיתים, הריח שיתווסף לפורמולה יהיה ריח מתמצית צמחית טבעית ואז הוא ייקרא NATURAL FRAGRANCE. חומרי ריח – וגם חומרי צבע (ששכיחותם במוצרי טיפוח העור יורד – וטוב שכך), אינם תורמים בפועל לפעילותו של הקרם או למרקמו, וככזה נצפה לראותם בריכוזים קטנים, ובהתאם לכך – בסוף רשימת הרכיבים.
משמרים
מאחר ואנחנו מצפים שהתכשירים הקוסמטיים שלנו לא יתקלקלו גם לאחר פתיחתם, פורמולות קוסמטיות מכילות גם חומרים משמרים. העיקריות שבין המשפחות של חומרים משמרים:
- משפחת הפרבנים (חפשו את המילה PARABEN ונגזרותיה) – שהייתה הפופולרית ביותר, לאור עלותה הנמוכה, אך זו הלכה ופחתה בשנים האחרונות בשל חששות בדבר בטיחות השימוש בהם
- משפחת החומצות הטבעיות (חפשו את המילה BENZOIC ונגזרותיה)
- משפחת הפנולים (חפשו את המילה PHENOL ונגזרותיה)
רוב המשמרים עובדים בצורה המיטבי באחוזים נמוכים (לרוב עד 1%) ולכן נצפה למצוא גם אותם בסוף הרשימה.
חומרים האחראים על מרקם
לכל תכשיר צורה משלו. סרום הוא נוזלי, קרם לילה סמיך יותר מקרם יום. שורה שלמה של רכיבים אחראית על מרקם התכשיר – סמיכותו, צמיגותו, האם הוא על בסיס חלב או שמן, וכד'.
- על אחידות המרקם אחראים חומרים הנקראים emulsifiers (מתחלבים) ועליהם מוטלת המשימה הבלתי אפשרית של האחדה של שמן עם מים. דוגמא מדגמית לחומרים מתחלבים: cetearyl alcohol, stearic acid, glyceryl stearate and ceteareth-20.
- חומרים מסמיכים (thickeners) יכולים להיות ממקור טבעי המבוסס מולקולות של סוכר – למשל: hydroxyethyl cellulose, xanthan gum, ממקור ליפידי – למשל: cetyl alcohol, stearic acid, או ממקור סינתטי – למשל: cetyl palmitate
חומרים אלה יכולים להופיע לאורך שלל מקומות ברשימת ה INCI, זאת מאחר וככל שפורמולה היא מאתגרת יותר לאיחוד, תיתכנה כמויות שונות של מייצבים אלה כדי להביא לתוצאה סופית מוצלחת.
מלחחים
רוב חומרי הליחוח הקוסמטיים מסייעים לעור להימנע מאובדן לחות. כלומר הם יודעים לקשור אליהם מולקולות של מים (אפילו מהאוויר הפתוח) כדי להחזיק את הלחות בורה טובה יותר ולהימנע מהתייבשות העור. חומרים שכאלה תוכלו לזהות ברשימת ה INCI: hyaluronic acid, dimethicone, glycerin, propylene glycol, butylene glycol ואחרים. כמובן שכאשר מדובר בחומצה היאלורונית, אין מדובר בחומר שניתן להזריק לעור לצורך מילוי קמטים, אלא בחומר מלחח בצורה מעולה.
חומרי צבע
לעיתים יותר קרובות משהייתם רוצים להניח, חומרי צבע מוספים לתכשירים קוסמטיים וזאת בעיקר כדי לייצר "חווית משתמש" מסקרנת יותר, שכן, למעט בעולמות תכשירי ההגנה מהשמש, אין להם תועלת אמיתית עבור העור. לחומרי צבע, או "פיגמנטים", יש שני מקורות עיקריים: אורגני – לרוב ממולקולות פחמן (אורגני בהקשר כימי, אינו זהה לשימוש במילה "טבעי" או "לא סינטטי" או "ללא כימיקלים") ולא-אורגני – לרוב ממתכות מחומצנות (שאינו זהה מילה "סינטטי" שכן רוב הפיגמנטים ממתכות מחומצנות, נמצאים באופן טבעי כמינרלים).
לצבעים ה"קלאסיים" (מי רוצה למרוח קרם בצבע תכלת או סרום אדום על הפנים? ולמה?) מצטרפים שלל חומרים סינתטיים דוגמת "זהב" ו"פנינה מלאכותית" שכל מטרתם היא לייצר נצנוץ לעור. ככל שחלקיקים של חומרים אלה הם קטנים יותר, הנצנוץ הוא פחות בולט, ויכול לבוא לידי ביטוי כעור בוהק או זוהר. אל תתבלבלי! מדובר באפקט של "זוהר" אשר יימחה מהפנים עם שטיפתם.
חומרים פעילים
המגוון של חומרים פעילים הוא רחב והימצאותם בפורמולה תלויה במטרת התכשיר. במסנני קרינה נוכל למצוא רכיבים דוגמת zinc oxide, titanium dioxide. בתכשירי מיצוק נוכל למצוא רכיבים דוגמת רטינול או הנגזרת הטבעית שלו בקוצ'יול – אשר מעודדים את הייצור הטבעי של קולגן. בתכשירים מדכאי מלנין שנועדו להגן על העור שלנו מפני היפר-פיגמנטציה נוכל למצוא רכיבים כמו אלפא-ארבוטין. בתכשירים שנועדו לסייע לעור מפני היווצרות פיגמנטציה נוכל למצוא רכיבים של חומצה סליצילית, או נגזרתה הטבעית – תמצית גזע עץ הערבה. ובתכשירים שנועדו להגן על העור מפני התחמצנות ומזיקים מן החוץ נוכל למצוא ויטמין C על נגזרותיו הצמחיות (דוגמת camu camu ואחרים) והסינטטיות (BHT ואחרים).
כפי שניתן לראות, רכיבים פעילים יכולים להיות כימיים (כמו בתרופות) או צמחיים (לא לטעות! אף אחד מהם לא נקטף מהגינה).
על רכיבים פעילים ומקורותיהם, ניתן לכתוב מאמר שלם (ויש שיגידו שגם ספר), אבל לא לשם כך התכנסנו, זוכרות? המטרה של המאמר הזה היא לסייע לכן לנווט בתוך ה INCI LIST. להבין על אילו חומרים אתן מסתכלות, ומה אומר מיקומם בתוך הרשימה עצמה.
מעתה – את המומחית, ותוכלי לבצע רכישה מושכלת של תכשירי טיפוח, כאשר את מבינה את החומרים המרכיבים אותם ואת הריכוזים שלהם בתוך הפורמולה.