למרות האיסור התנ"כי על קעקועים, כתובות קעקוע הפכו בשנים האחרונות לצו השעה, וכל המרבה, הרי זה משובח.
מבלי לקחת בחשבון את המדבקות של הילדים וקעקועי חינה, בתהליך הקיעקוע הפיגמנט מוחדר מתחת לעור באמצעות מכשיר חד. הפיגמנט לרוב נישאר בעור לתקופה בלתי מוגבלת.
היום קעקועים מבוצעים למטרות יופי, אך גם למטרות קורקטיביות, כמו קעקוע של פטמה לאחר ניתוח שיחזור שד לאחר סרטן. איפור קבוע הוא גם קעקוע.
אז מה הסכנות שטומנים לנו בקעקועים?
- זיהומים- היות וקעקוע מבוצע באמצעות מחט חדה, החודרת פעמים חוזרות לעור, הוא חייב להתבצע בתנאים סטריליים עם מחט חד פעמית. אנשים עם אברים מוחלפים, כמו מסתם לב מלאכותי או פרק מוחלף, חייבים להיוועץ ברופא מטפל לגבי הצורך בכיסוי אנטיביוטי לפני ביצוע הקעקוע.
- אלרגיה לקעקועים נדירה, אך קיימת, במיוחד כשמדובר בצבע אדום. הטיפול במצבים אלה מאתגר ולרוב מחייב מחיקת הקעקוע. וכשמדובר במחיקת קעקועים בלייזר, גם כאן לצבע האדום יש חסרון ולא תמיד קל להיפטר ממנו.
- לפני המסקנה המתבקשת – ששחור הוא תמיד הבחירה הבטוחה, פעמים רבות דווקא הדיו השחור הוא זה שמכיל חומרים קרצינוגנים מסוג polycyclic aromatic hydrocarbons (PAHs). למעשה מבדיקה שביצעה ממשלת אוסטרלי בשנת 2016, התגלה ש 83% מחומרי דיו הקעקועים השחורים הכילו את אותם קרצינוגנים.
- צלקות קלואידיות – ביצוע קעקוע כרוך בפציעה חוזרת של העור. אנשים מסוימים נוטים להצטלק בצורה משמעותית כתוצאה מפציעה, במיוחד באזורים מסוימים בגוף, כמו הגב והכתפיים.
איפה לא רצוי לקעקע?
אם את חולמת על אפידורל בזמן הלידה, הימנעי מלקעקע את אזור עמוד השדרה התחתון. בגלל סכנת חדירת הפיגמנט לנוזל עמוד השדרה, לרוב יוצעו ליולדת המקועקעת אמצעים אחרים מהרדמה אפידורלית להקלת כאבי לידה.
איפה עוד אפשר ליפול?
הפיגמנט של הקעקוע לא תמיד נישאר במקום שהוחדר. לא פעם הוא נודד לכיוון בלוטות הלימפה האזוריות ונלכד בהם. למרות שברוב המקרים מדובר בתופעה ללא ביטויים קליניים, לעתים הפיגמנט גורם להתנפחות בלוטת הלימפה. התופעה יכולה לעורר חשד בעת ביצוע ממוגרפיה ולחייב ביופסיה מיותרת.
כשמדובר במחלה כמו מלנומה (סוג של סרטן עור של תאי הפיגמנט בעור), בלוטת לימפה אזורית צבועה בשחור מעוררת באופן מידי חשד למחלה גרורתית.